ארמון סטצקי

הארמון נמצא על גבעה שמשקיפה על העיירה ונבנה כדגם זהה לארמון של מנהיג פולין מרשל פילסודסקי בוורשה. קירותיו מעוטרים בציורים, הוא מוקף בגן עצי פרי ויש בשטחו אגם קטן
הכנסיה הקתולית

נבנתה בשנת 1713 ע"י הפריץ הזקן סטצקי. הכנסיה שימשה את האוכלוסיה הפולנית וביניהם, משפחת הפריץ הקבורה במרתף הכנסיה
הכנסיה הפרובוסלבית

שימשה את האוכלוסיה האוקראינית
בית הכנסת הגדול

נבנה ע"י הפריץ הזקן בשנת 1713. בית הכנסת שימש בעיקר בשבתות וחגים וכן באירועים גדולים כמו קונצרטים של החזנים המפורסמים, סירוטה וקוסביצקי
מפעל הלבנים - ציגלניה

במקום כרו ושרפו לבנים לבניה. שימש גם כ"עמק" של תנועות הנוער. בשבתות וחגים קיימו שם אירועים גדולים ובל"ג בעומר הדליקו את המדורה. היום נשארה במקום רק ארובת התנור
בניין המשטרה

למשטרה היו 5 שוטרים פולנים ששירתו העיר ואת הכפרים מסביב. לכפרים הם היו נוסעים בעגלות של הכפריים ובתוך העיירה- על אופניים
בית הספר הפולני העממי

נוסד בסביבות 1922 ולמדו בו ילדי הכפריים וגם ילדים יהודים- בנים ובנות. היום - תיכון אוקראיני
בית המטבחיים

שימש את היהודים לשחיטה כשרה. סמוך אליו התגוררו משפחות השוחטים והקצבים
מגרש -כיכר הריכוז

הנאצים ריכזו במגרש זה את היהודים לשם הודעות והנחיות: הקמת היודנראט, סימון בתי היהודים במגן דוד, ענידת טלאי צהוב וכו'. משם הובלו ב- 22 במאי 1942 יהודי מזיריטש בנתיב המוות לגיא הריגה בנביריקוב.
בית הקברות היהודי הישן

שימש את האוכלוסיה היהודית עוד מהמאה ה-18. המקום היה מלא מצבות ושטיבלך של צדיקים, אך בתקופת הנאצים נשדדו כולן (נשארו שתי מצבות). בשנת 1995 הוקם שטיבל וגרם מדרגות חדש כדי להנציח את קדושת המקום
גשר - תשליך

עומד מעל נחל הסלוטש. לפני הימים הנוראים פקדו את המקום אנשי מזיריטש כדי לקיים את מצוות ה"תשליך". המבוגרים רוקנו את הפירורים מהכיסים ובעיקר הילדים נהנו מהמחזה
בית המרחץ

המעיין ליד תחנת הקמח הישנה

על יד מעיין המים נמצאה "תחנת הקמח הישנה". המעיין סיפק מים למכונות והיה מקור מים לתושבי העיירה הבאים לשם עד היום עם דליים.
בית הכנסת הקטן

הברום - אזור השוק

הפריץ הזקן בנה את ה"ברום" –החנויות במרכז העיירה. אותן וכן את רוב נכסיו החכיר ליהודים שמכרו בעיקר בדים, מוצרי עור, גלנטריה, מכולת וכו'. בימי חמישי היה במקום שוק לירקות ופירות שהכפריים מכל הסביבה מכרו בו את מרכולתם
בית החולים

מזיריטש עיירתם של הורינו, הייתה אחת מעיירות רבות שנחרבו בשואה.

אנחנו, בני דור ההמשך, בעידודו ובהשראתו של ישראל זינמן שנולד וחי בה, לקחנו על עצמנו להנציח אותה באמצעות אתר זה.

ריכזנו סיפורים אישיים וארכיון עשיר המתעד את חייהם של הורינו וסבינו וסבי סבינו לדורותיהם. באמצעותם ננסה להבין מי אנחנו ומאין באנו.